פסק דין
טענות התובע
בפניי מונחת תביעה כספית בסך 57,939 ₪ שהוגשה על ידי, עמאד אבו ג'בל (להלן: "התובע" או "עמאד") נגד חברת חסון פ.ע מסחר (1997) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), העוסקת ביבוא ושיווק קרמיקה, בגין סחורה שסיפקה לתובע לריצוף ביתו השוכן בכפר טורעאן.
התביעה הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, בגין אספקת אריחי גרניט פורצלן, מסוג MONALUSA, דגם 5 SP322M , גוון NO227 COLOR בכמות של 150.5 מ"ר. על-פי הנטען בתביעה, לאחר תחילת ביצוע עבודות הריצוף על ידי קבלן מטעם התובע, נמצאו הבדלי גוון בצבע האריחים, דבר שחייב את הפסקת העבודה, וכן ביצוע בדיקה על ידי מומחה מטעם הנתבעת.
לשיטת התובע, בתלונה הראשונה שמסר לנתבעת היא הנחתה אותו להמשיך את עבודות הריצוף, בטענה, כי מדובר באריחים מאותה סדרה. אולם ככל שהתקדמו שלבי העבודה הבדלי הגוון הפכו לבולטים יותר, ולכן החליט התובע לפנות אל הנתבעת בשנית והתריע בפניה אודות הבדלי הגוון שנתגלו באריחים. בעקבות זאת, שלחה הנתבעת מומחה מטעמה אל ביתו של התובע, אשר אישר את קיומם של הבדלי הגוון באריחים, ערך חוות דעת ואף המליץ לנתבעת על החלפת האריחים. עקב כך, אישרה הנתבעת לתובע להחליף את האריחים בדגם אחר מסוג JP201 ובכמות זהה.
לתמיכה בתביעתו, צירף התובע חוות דעת של מומחה מטעמו, המהנדס ליברמן יוסף, אשר קבע כי קיימים הבדלי גוון בין האריחים שסופקו ע"י הנתבעת לתובע, וזאת בניגוד לתקן הישראלי המחייב בעניין אריחי פורצלן. כן קבע המומחה הנ"ל, כי בנסיבות שנוצרו יש צורך בהחלפת הריצוף שהורכב והתקנת ריצוף חדש במקומו. המומחה העריך את הנזק שייגרם לתובע כתוצאה מן הפגם באריחים בסך 34,939 ₪. לסכום זה, הוסיף המומחה סכום של 8,000 ₪ בגין שכירת דירה חלופית לתקופה של חודש ימים לצרכי ביצוע עבודות הפירוק וההרכבה מחדש.
התובע הוסיף וטען, כי בגין מעשיה האמורים של הנתבעת נגרמה לו ולבני משפחתו עוגמת נפש שהוערכה על ידו בסך 15,000 ₪.
טענות הנתבעת
הנתבעת מודה, בכתב הגנתה, כי התובע רכש ממנה אריחי קרמיקה, אך כופרת בסוג האריחים שנטען ע"י התובע, כך שלגרסתה התובע רכש קרמיקה מדגם 322 GP בגודל 50/50 בכמות של 150.5 מ"ר. הנתבעת מאשרת, כי התובע פנה אליה והתלונן בפניה אודות הבדל בגווני האריחים. בעקבות זאת, נשלח נציג מטעמה לבדיקת טענותיו, מר שמעון אדרי (להלן: "שמעון אדרי" או "נציג הנתבעת"), וזאת במהלך חודש 3/2007. לשיטת הנתבעת, הוסבר לתובע, כי הבדלי הגוון הנטענים, אינם מהווים "פגם", כטענתו, אלא מדובר בהבדלי גוון טבעי באריחים בהירים מן הסוג שהזמין התובע. אף שעבודות הריצוף כבר החלו, ניאותה הנתבעת להציע לתובע החלפת כלל האריחים על חשבונה, זאת לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב כלפי התובע. לגרסתה, הצעת ההחלפה ניתנה לפני שהתובע המשיך בביצוע עבודות הריצוף, כאמור בהזמנה מס' 34/000303 מיום 01.03.2007. הנתבעת מוסיפה ומציינת, כי החלפת האריחים הקודמים בדגם אחר מסוג 201 JP בהיקף של 150.5 מ"ר הותנתה בהשבת האריחים המקוריים הלא משומשים לידיה, התחייבות שהתובע לא עמד בה.
לגופו של עניין נטען, כי התובע או מי מטעמו פעל בניגוד לתקן ישראלי מס' 1629 מחודש ספטמבר 1998 המטיל חובה על מתקין האריחים לבחון את גוון האריחים קודם להתקנתם, ובמידה וקיים גוון שאינו אחיד אזי יש להחליף את האריחים בעלי הגוון השונה. לצורך כך נדרש התובע לפרט מהו מספר האריחים שלגביהם נטען חוסר אחידות בגוון. להלן לשון הסעיף:
"לפני הריצוף יושווה מראה האריחים שנתקבלו עם מראה האריחים שהוזמנו. אריחים שמראם שונה מזה שהוזמן ייפסלו לשימוש.
בודקים את כל האריחים בבדיקה חזותית לפני השימוש בהם, וכל אריח שמתגלים בשכבות המדרך שלו פגמים החורגים מהמותר על פי התקן הישראלי ת"י 6 לגבי אריח בודד מהסוג שהוזמן, ייפסל לשימוש ... במהלך עבודה הריצוף ומיד לאחר השלמתה עורכים ביקורת של השטחים המרוצפים, שבמהלכה עוקרים ממקומו כל אריח בעל מראה חריג שנמצא בשטח המרוצף ומחליפים אותו באריח אחר בעל מראה נאות".
הנתבעת טוענת, כי התובע, או המתקין מטעמו, התרשלו, שעה שלא פעל עפ"י הוראות התקן, ובכך גרם להאדרת העלויות.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע המשיך בביצוע עבודות הריצוף, בניגוד להסכמות שהושגו ביניהם, ובכך הגדיל את נזקיו.
החומר הראייתי
כאמור, התובע הגיש חוות דעת מטעמו, ערוכה ע"י המהנדס אינג' יוסף ליברמן (להלן: "מומחה התובע"), מתאריך 30.04.2007 (בדיקה מיום 20.4.07). לפי חוות הדעת המומחה מטעם התובע, נמצא כי האריחים שסופקו לתובע ע"י הנתבעת הינם בעלי שני גוונים שונים באופן שאינו אחיד, וניכר בהם שאינם מסדרת ייצור אחת. עוד נאמר, כי הנתבעת בדקה את גוון האריחים שסופקו, ואישרה את קיומם של הבדלי גוון בין האריחים. היא נתנה הוראה להמשיך בעבודות הריצוף למרות המצאות הבדלי גוון בין האריחים, כאמור, וזאת בניגוד לקביעת התקן 1555 חלק 3, סעיף 5.1.2א' הקובע, כי כל האריחים יהיו מאותו גוון. לאור זאת, מוטלת על כתפי הנתבעת האחריות להחליף את הריצוף, כולל השיפולים, פירוק הריצוף הקיים, החלפת שכבת המצע, פינוי פסולת והתקנת ריצוף מחדש. מומחה התובע העריך בחוות דעתו את עלויות החלפת האריחים בסך של 34,939 ₪, לרבות פיקוח הנדסי. עוד קבע מומחה התובע, כי עבודות החלפת הריצוף יימשכו כחודש ימים. בהעריכו את עלויות ההחלפה לא כלל מומחה התובע העבודות הנלוות של פינוי הדירה במהלך הביצוע.
לעניין הדיור החלופי, צירף התובע לתצהיר העדות הראשית מטעמו (נספח ח'), הצעת מחיר מטעם אחד מבתי המלון בטבריה (הצעה מיום 28.06.2009), לפיה מחיר לחודש ימים לינה בלבד הוא 10,850 ₪, ומחיר לחודש ימים כולל ארוחת בוקר בסך 13,100 ₪ (כולל מע"מ).
מנגד הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה, ערוכה על ידי המהנדס ליזר ה. צפירה (להלן: "מומחה הנתבעת") מתאריך 10.06.2008. עפ"י חוות דעת מומחה הנתבעת (בדיקה מיום 28.05.2008), לא נמצאו באריחים שסיפקה הנתבעת לתובע כל פגם שהוא. כן נקבע, כי האריחים שנבדקו עומדים בדרישת התקן ת"י 314 סעיף 3.2 בעניין פגמים ב"אריחי קרמיקה לחיפוי קירות ולריצוף", וזאת למעט הגוונים הקיימים בחלק מהאריחים המרוצפים בבית. לגרסת מומחה הנתבעת, התקן הישראלי ת"י מתיר שיהיו הבדלי גוון באריחים, בתנאי שהם חלק מדגם האריחים שהוזמן, ובלבד שהוצג ככזה באולם התצוגה בפני הלקוח.
עוד קבע מומחה הנתבעת, כי מראה המשטח אסתטי למדי. עם זאת, הומלץ להחליף מספר אריחים עם הבדלי גוון בולטים, באריחים בגוון הדומה ליתר האריחים הנמצאים לידם, כאשר מדובר בכמות של 20 אריחים, בעלות של 1,200 ₪. עוד הומלץ על החלפת האריחים בעלי גוון שונה שנמצאו בחדר השינה של ההורים, שם קיים מספר גדול יחסית של אריחים בגוונים שונים ובולטים, וזאת עקב הקושי לבצע החלפת אריחים רבים כתוצאה מהיעדר מישקים תקניים בין האריחים המרוצפים. עלות החלפת כל האריחים בחדר הוערכה ע"י מומחה הנתבעת בסך של 3,800 ₪.
עוד נכתב בחוות הדעת הנ"ל, כי האריחים הותקנו ללא מישקים, בניגוד לאמור בתקן הישראלי ת"י 1555 חלק 3, באופן שהיה מביא לביצוע החלפת האריחים בצורה קלה יותר, עלות נמוכה יותר וחסכון בזמן. סה"כ עלויות לפי חוות דעת הנתבעת 5,000 ₪.